עבודה עם מתבגרים דורשת הבנה פסיכולוגית מעמיקה של גיל ההתבגרות ושל האתגרים שהוא מציב בפני בני נוער רבים ושימוש במיומנויות טיפוליות ייחודיות ובחשיבה יצירתית. במהלך העשור האחרון טיפלתי במתבגרים רבים במסגרות בריאות הנפש, לרבות במחלקה פסיכיאטרית בה אושפזו. המתבגרים הללו הציגו מגוון בעיות, כגון הפרעות אכילה, נטיות אובדניות, דימוי עצמי נמוך, קשיים בתקשורת עם ההורים ועם אחרים משמעותיים.  מנסיוני המקצועי מצאתי שעבודה עם מתבגר בשילוב עבודה עם הוריו מחוללת שינוי משמעותי לאין-ערוך במערכת היחסים.

מדוע חשוב לשלב עבודה עם ההורים בטיפול במתבגר? 
בגיל ההתבגרות המתבגרים מתחילים לגבש המתבגרים את עמדותיהם ותפיסותיהם. אחת המשימות ההתפתחותיות של גיל זה היא ליצור נפרדות מההורים. נפרדות זו מוצאת את ביטוייה ברצונם לקבל החלטות לבד, להיות עצמאיים בחיי היום יום וליטול אחריות על חייהם. בשלב זה המתבגרים ממתבוננים מחדש בייצוגים ההוריים שהפנימו. פתאום ההורה שנתפס חזק וסמכותי, כבר לא נראה להם כל כך 'כל יכול'. פעמים רבות שלב זה מעורר במתבגר כעס ורצון להתרחק מההורה כדי למצוא את הקול שלו ואת ייחודיותו, בשונה מהקול של ההורה שבו, שעד לא מזמן הוא מאוד הזדהה או הסכים עמו. בתוך תהליך זה נוצרים לעתים קרובות מתחים עם ההורים, שלא מבינים איך צמח להם ילד חצוף כל כך, שמתייחס אליהם בחוסר כבוד. יכולת זו לנפרדות ומציאת הקול השונה של המתבגרים, היא חיונית להתפתחותם בהמשך כמבוגרים המצליחים לעמוד על שלהם בעולם, להביע התנגדות לקולות שסותרים את עמדותיהם ולשמור על האני האמיתי שלהם מול לחצים חיצוניים- בזוגיות, בעבודה ובקרב חברים. בדומה לילד בן שנתיים, המביע מחאתו כנגד הכללים החברתיים בבכי ובצעקות וברור לנו כי עם הזמן הוא יסגל לעצמו דרכים לגיטימיות להביע מחאה, כך המתבגרים מתרגלים על הוריהם התנגדות ונפרדות, עד אשר ימצאו דרך לגיטימית ובוגרת לעמוד על שלהם.

לעתים מתגלעים מתחים ביחסי מתבגרים- הורים על רקע הצורך של המתבגר בנפרדות, צורך שמלווה בתביעה במרחב משלו 'אל תגעו לי בדברים', 'צאו לי מהחדר שלי', ולא אחת נחווה בעיני ההורים כפגיעה בכבודם.

הטיפול במתבגרים מלווה בהדרכת הורים, ובמצבי משבר אף טיפול דיאדי הורה-מתבגר. התפיסה המנחה אותי בעבודתי היא שגם אם המתבגר זקוק למקום נפרד משל עצמו, מרחב שנוצר עבורו בטיפול, הרי שכמתבגר הוא תלוי בהוריו, ומושפע מסגנון ההורות שלהם. מכאן שהדרכת הורים במקביל לטיפול נפשי במתבגר עשויה פעמים רבות לקדם את הטיפול במתבגר ולסייע לו להצליח בתהליכים האינטרפסיכיים הקשורים ביצירת נפרדות. כאמור, במצבים בהם נתגלע משבר ביחסי המתבגר עם הוריו אני מוצאת שטיפול דיאדי של המתבגר עם הוריו (בכל מפגש הורה אחר) עשוי לחולל שינוי ביחסים.